סימי חבר נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

החלטה

1.ביום 21/4/12 ניתן פסק דין בעניינה של המבקשת על ידי מותב זה. פסק הדין ניתן לאחר שעניינה הועבר לחוות דעתם המקצועית של שני מומחים מטעם בית הדין.

מומחי בית הדין קבעו, כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של המבקשת למצבה הרפואי וכי מצבה הרפואי נגרם בשל מחלה ניוונית גנטית.

2.המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ועניינה הוחזר לבית דין זה לצורך הפניית שאלת הבהרה למומחה הרפואי, ד"ר בשוראי.

ד"ר בשוראי התבקש להשיב על השאלה הבאה:

על פי חוות דעת התובעת סובלת בגבה "ממחלה ניוונית שחיקתית יסודית ומתקדמת של הגב אשר הוחמרה במידה מסויימת על ידי תנאי עבודתה וזאת בנמגנון של מיקרוטראומה".

לאור האמור מתעוררת שאלת מידת אותה החמרה עקב תנאי עבודתה –

האם היא מגעת כדי 20% ומעלה ביחס למחלתה של התובעת.

3.ביום 14/4/12 השיב המומחה הרפואי על שאלות ההבהרה וקבע , כי

"לסיכום- אני מעריך שמדובר במחלה ניוונית שחיקתית יסודית ומתקדמת של הגב, אשר הוחמרה במידה מסוימת, מידה שאינה מגעת כדי 20% ומעלה ע"י תנאי עבודתה של התובעת במנגנון של מיקרו טראומה.

5.לאחר קבלת תשובתו של המומחה על שאלות ההבהרה שהופנו אליו הגישה המבקשת בקשה להפניית שאלת הבהרה נוספת למומחה כדלקמן,

"מחוות דעתך עולה, כי תנאי עבודתה של התובעת גרמו להחמרה מסויימת של מחלתה בגב וזאת בשל עומס היתר במנגנון מיקרוטראומה.

להערכתך, תוך כמה שנים בממוצע מרגע היווצרות המחלה הייתה נזקקת התובעת לניתוח בגבה "ללא קשר לטיב תעסוקה" אם בכלל".

6.המשיב התנגד לבקשה וטען כי מדובר בשאלה תאורטית.

7.המבקשת הגישה תגובה להתנגדות המשיב וטענה, כי מדובר בשאלה רלוונטית בעלת קשר ישיר לתביעתה של המבקשת.

8.ההלכה

בבר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו נ' המוסד לביטוח לאומי (2.6.11), נפסק כי:

"בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה - דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד. עם זאת הפניית השאלות אינה נעשית באופן אוטומטי אלא לאחר הפעלת שיקול דעת על ידי בית הדין, ולאחר בחינה – בין היתר – של השאלות הבאות: האם השאלות המבוקשות הן רלוונטיות ומכוונות להבהיר את חוות הדעת או להשלימה (דב"ע לו 0-4 המוסד לביטוח לאומי – מרדכי מחבובי, פד"ע ז' 368 (1976)); האם יש בהן כדי לתרום לבירור השאלה העומדת לדיון (דב"ע נה/0-1 אסתר שוורצמן – המוסד לביטוח לאומי, מיום 13.4.1995); האם הן שאלות "בתחום הרפואה", להבדיל משאלות עובדתיות או שאלות שאין זה מתפקידו של המומחה להשיב עליהן (דב"ע מו 0-139 דן יצחק – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יח 315 (1987); להלן – עניין יצחק); האם השאלות ענייניות או שמא "באות לבחון את מומחיותו של הרופא" בדרך של התפלמסות גרידא (שם); האם הן מבוססות על העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין; והאם אין בשאלות משום הכבדה מיותרת על המומחה ועל ההליך השיפוטי...".

עוד נפסק, כי המומחה הרפואי, אינו חייב להוכיח באותות ובמופתים מהם הגורמים המוכחים למחלת המבוטח. די בכך שיחווה דעתו באופן ברור, על פי מיטב ידיעותיו, מומחיותו ושיפוטו הרפואי, על קיומו או העדרו של קשר סיבתי בין המחלה או הליקוי לבין תנאיה עבודה, (ראה עב"ל 215/05, מוריס מגירה נ. המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 5/11/06).

8.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לדחות את בקשת המבקשת.